יום חמישי, 11 באוקטובר 2012

כל הזמן אני רוצה לדעת מה חושבים על זה אחרים

כל הזמן אני רוצה לדעת מה חושבים על זה אחרים. אם יש לי כבר רגש, אוי כמה טוב שיש שותפים לרגש. אם הדעה באמת שלי, אולי אקבל עבורה תמורה?

אני מחפש בגוגל. כותבים שם שבאמת יש עוד אנשים שחושבים על זה גם. שזה משהו. אינסוף דברים פוטנציאלים מרחפים בחלל והם כלום: שמש מרוחה בחמאה, לנקות שחור מתחת לציפורניים, חלום על בני-אדם שהם בעצם נחשים, שמסתכלים עליהם מקרוב והם חתולים, אני דוגר על גרגיר של כלום ומישהו אחר דוגר על אותו-סוג גרגיר ואז שנינו, ושלושה, ואחרים, ואם הרבה אז זה כבר כולם. ואז זה משהו. ועל משהו אפשר לדבר.

כל הזמן אני רוצה לדעת אם אוהבים את זה גם אחרים. זה נראה לי חכם ומעניין, ואולי אז גם אני חכם ומעניין. אבל לא מדי. כי חכם ומעניין מדי זה כמו שמש מרוחה בחמאה, או לתהות כיצד מסתנכרנים הרגלי השתנה, או לאהוב ריח של שמרים בנייר אלומיניום. זה לשקוע במרווחים אינפנטסימליים בין משהואים, לתוך כלומים חסרי תקנה.

אני מצלם תמונה של גרגיר ומראה לכם. אם אתם רואים - זה משהו.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

 
מופעל על ידי Blogger.