יום שישי, 2 באוגוסט 2013

בשביל מה צריך את מדעי הרוח

בשביל מה צריך את מדעי הרוח? אתם שואלים ואני רוצה לענות: לא צריך את מדעי הרוח. את הרוח עצמה צריך. את הפילוסופים, לא את הסכולאסטים שהופכים בדבריהם. את הסופרים והמשוררים והמחזאים. לא את הקריאות המתוחכמות, החתרניות או השמרניות, האסתטיות או האתיות, המנסות להחיות את המחברים או הקובעות מסמרים בארון קבורתם.

בעולם האקדמי כפי שהוא כיום, כמה שלא יגנו על עצמם חוקרי הרוח מביקורת באמצעות מודעות עצמית, כתיבה החותרת תחת עצמה, אפולוגטיקה והתחפרות באיזוטריה, לא יימלטו מהאמת המרה: הם עצמם אויבי הרוח הגדולים ביותר. הם אלו שמקיפים את הרוח בחומות של קאנון וסנוביזם, סוגרים אותה בגן נעול, ומתפלאים מדוע אין היא נותנת עוד פרי.

אני לא רוצה להתפלמס על הפרשנות של אפלטון, או שפינוזה או פוקו. אני רוצה לדעת: האם הם צדקו או טעו? במה צדקו? במה טעו? כיצד נהיה צודקים מהם?

אני רוצה לכתוב על סאות' פארק ועל הסמויה ונושאי המגבעת ועל היפסטרים וממים ויאיר לפיד. אבל עכשיו, לא מחר, כשייכנסו לספרי 'תולדות ה-' או לאיזו רשימת קריאה או צפייה.

אני לא רוצה להבין למה התכוון המשורר או לדלות מיצירותיו, ללא הסכמתו, את משמעותן העמוקה. אני רוצה שכל דבר שאכתוב על המשורר יהיה בעצמו ספרות, ויכריז על עצמו בגאון שהוא ספרות, או שלא יהיה בכלל.

כשאתם שואלים למה צריך את מדעי הרוח, אני רוצה לענות לכם את כל הדברים האלו, אבל לא יכול. לא רק כי אין זה מהרגלי לענות כך בשליפה מהמותן, ללא שום חשיבה מקדימה וביקורת עצמית, ולא רק כי היעדרה של ביקורת עצמית גורם לי לפחד שכל זה קשקוש בּלַבּוּש אחד גדול. לא. הסיבה המכרעת לשתיקתי מהותית הרבה יותר: מי מלבד הפקולטות למדעי הרוח והקרנות שמממנות אותן ישלם כדי שאוכל לכלות את כל זמני בישיבה, כתיבה וחשיבה; בניסיון להפיח מעט מן הרוח בעולם?

בתמונה: תמונה לא קשורה

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

 
מופעל על ידי Blogger.