יום שישי, 24 בינואר 2014

פראנויה שמאלנית או קץ הדמוקרטיה הישראלית?

או: None of the above.

האזנתי לחצי מההקלטה המלאה של שימוע הפיטורים לאדם ורטה. זה היה קשה לי. כשהוא סיפר שספיר סבח מנהלת נגדו מסע הסתה, ושהוא מקבל איומים על חייו, דמיינתי את עצמי במקומו והוצפתי באימה ובכעס. איך יכול להיות שמוסד חינוכי ממהר כל-כך לפעול נגד מורה שפשעו החמור ביותר, אם בכלל, הוא עבירה על חוזר מנכ"ל, כשפירוש הדבר הוא לתת רוח גבית לתלמידה שמעשיה גורמים לו לחשש ממשי לחייו? אילו חשבתי שמדובר במקרה בודד של מנהל רשת חינוך ימני במיוחד שרודף מורה בעל דעות שמאלניות, לא הייתי מזדעזע עד כדי כך. הצרה היא, שנדמה לי שזה חלק מהצלחתם של כוחות וארגונים שפועלים בישראל בשנים האחרונות באופן עקבי כדי לעשות דה-לגיטימציה מוחלטת לשמאל, לרוקן מתוכן את התואר "דמוקרטית" שניתן למדינה, ולהשליט עליה פרשנות לאומנית-פשיסטית-פונדמנטליסטית של התואר "יהודית".  האמת היא שאני מפחד, באמת ובתמים, שעוד כמה שנים אהיה חלק ממיעוט נרדף במדינה שבה נולדתי, מסיבות פוליטיות ואחרות.

גם אני הייתי מפחד אם היו כותבים את זה עלי (תגובה מהדף של בן-ארי על שרשור בנושא ורטה)


אבל אולי הפחד שלי אינו אלא תוצר של דרמטיזציה מוגזמת של השמאל עצמו, שבניסיונות להילחם על מקומו עושה דה-לגיטימציה לצד הימני של המפה, ומכריז על כל דבר שאינו לרוחו כ"פשיסטי" ו"אנטי-דמוקרטי"? אולי אני פתי שניזון באופן לא ביקורתי מפרסומים בעיתון הארץ? אולי מה שנראה לי כצעדים בדרך לחיסול הדמוקרטיה הישראלית הוא בסך הכל מודיפיקציות שאינן חורגות מגבולות הדמוקרטיה, ושבסופן נמשיך ליהנות ממרבית החירויות והזכויות שנחשבות ליסודיות בדמוקרטיה? אולי מרוב התמקדות במודיפיקציות הקלות האלו, אני לא שם לב שישראל עדיין דמוקרטית מאוד ביחס לרוב העולם, ודמוקרטית מספיק כדי להבטיח את יציבותה ככזאת? אולי ואולי ואולי.

החלטתי לנסות לענות על השאלה הזו בצורה רציונלית ומסודרת, כמיטב יכולתי. כמו כל מה שאני כותב, זה יהיה טרחני ומתיש, ובטח יקראו את זה לכל היותר מספר חד-ספרתי של אנשים. נו, לא נורא, לפחות זה יועיל לנפשי החרדה.

(המשך יבוא)



2 תגובות:

  1. זה הזכיר לי משהו שכתבתי בשנה שעברה, שכמו כל דבר שמסתכלים עליו אחרונה נראה לא מספק ולא מושלם, אבל בכל זאת:
    http://goo.gl/Kjmiqf

    השבמחק
  2. אכן דומה, וגורם לי לחשוב שבעצם התעוררתי קצת באיחור.

    השבמחק

 
מופעל על ידי Blogger.